בימים אלו אני מסיים את תפקידי, שליחותי, בניהול פארק התעסוקה עידן הנגב.
במשך שמונה וחצי השנים האחרונות, הקדשתי את מרצי וזמני לקידום הבינוי וההפעלה של תשתיות הפארק, שינויי תכניות על פי הנדרש ומבט קדימה אל אופק התפתחות הפארק, מפעליו ותכנונו.
כדרכי, אני בטוח כי ריענון השורות ותחלופה בניהול מערכות גדולות, חיונית להצלחה מתמשכת שלהם וכך אני נוהג גם הפעם.
שנים מלאות מחשבה, פעילות ועשייה, מילאו את ידי וזמני, מתוך רצון לקדם את אזה"ת ולהשאירו לבא אחרי, שבסיס העבודה, נהלי הפארק והמנהלת ברורים והחלום אט אט קורם עור וגידים והופך למציאות.
כמה מטרות הודגשו עת חלמנו על אזור תעסוקה משותף לשלוש הרשויות:
- הורדת האבטלה באזור ופתיחת הזדמנות לצעירי הנגב בכלל ולצעירי החברה הבדואית בפרט– יש לציין כי עמדנו ביעד הזה בצורה מעוררת השתאות ובכבוד רב, זאת כמובן עקב הפעלת מפעלים עתירי ידיים עובדות, אך גם במקצועות שמעבר לעובדי כפיים וקווי יצור, נחל אזה"ת הצלחה ותרם תרומה משמעותית להפחתת האבטלה בעיר רהט.
- הגדלת המקור העצמי של הרשויות השותפות עקב גביית ארנונה– גם כאן כבר רואים את ההתפתחות בהכנסות הרשויות עקב גביית מיסי ארנונה מהתעשייה והיום גביה זו מהווה רק מחלק קטן מהגביה בעת אכלוס מלא שבו יהיו כשני מיליון מ"ר בנויים.
- היכרות ושינוי דפוסי חשיבה בין תושבי הנגב הבדואים והיהודים, יצירת שפה משותפת, חדשה – הצלחת משימה זו מתמשכת ועוד רחוקה, יצירת הזדמנות להיכרות ולשיח בינאישי בטוח ומחבר הינה תנאי לעמידה ביעד זה.
במשרדי, על הקיר מעל ראשי, בציור, כתוב;
"בעידן הנגב בונים תעשייה, מפתחים תרבות, יוצרים שפה"
תפקידה של החברה (עידן הנגב), ליצור את ההזדמנות ולקדם מטרות אלו ע"י נקיטת פעולות שיקרבו בין העובדים והמפעלים השונים שבפארק. פעולות משותפות כגון אלו ישפיעו לטובה על עתיד האוכלוסיות החיות בנגב.
מיקומו האסטרטגי של אזה"ת, הנמצא במרכז הפיסי של מדינת ישראל, וצמוד לכביש שש ולמערכת כבישים ארצית משמעותית, נותנים לפארק יתרונות אותם ניצלנו ואליהם התחברו מפעלים גדולים וקטנים, זאת מתוך הבנת יתרונות המיקום, במחיר הקרקע והפיתוח, כך גם בכוח אדם זמין המשתוקק להיכנס לעולם העבודה.
במהלך השנים חווינו תקופות מתח של מלחמות אזוריות, פוליטיקה, שלטון לא יציב וחוסר תקציב מדינה שמשפיע על התפתחות הפארק. פרויקטים רבים מחכים לתקציב כגון הקמת תחנת משטרה, קידום פיתוח האונה הדרומית ששטחה כ-1500 דונם לתעשייה ולשימושים אחרים ועוד.
בימים אלו מושלמת הבנייה בשטח כולל של 160,000 מ"ר במפעלים השונים על פני שטח ברוטו של כ -500 דונם שייעודם תעשייה, באונה הצפונית של עידן הנגב.
במפעלים הפעילים עובדים היום למעלה מ-3000 עובדות ועובדים המשפיעים על פרנסת משפחותיהם ושיפור חייהם האישיים והתעסוקתיים.
באופק התפתחות הפארק, נמצאת האונה הדרומית שתוכניות התב"ע שלה מאושרות ושטחה כפול משטח האונה הצפונית. בימים אלו אנו עוסקים יחד עם החברה הכלכלית בבני שמעון, עם משרד הכלכלה והתעשייה ורמ"י, בקידום המימון לתחילת התכנון המפורט וקידום עבודות הפיתוח.
מחשבה רבה הושקעה בעיצוב גן הנוי ובמיתוג שילוט הרחובות. בחירת שמות הרחובות נעשתה בעזרת קול קורא להשתתפות התושבים בבחירתם. שמירה על הגינון, הניקיון ושלמות השילוט הממותג קריטית לנראות הפארק ועוד רבה הדרך להצלחה בתחום זה.
בין היתר הצלחנו לבנות את "בית עידן הנגב", בית נאה, שיהווה מרכז לכלל המפעלים והאורחים הבאים בשערינו. בית, שבו יסופר סיפור השותפות ויוצגו בו האתגרים הגדולים שבפנינו. בבניין שילוב מרתק של תעשייה, משרדים, חממה תעשייתית, חדרי ישיבות, מרכזי הכוונה ופיתוח יזמות ותעסוקה. לשימוש דיירי הבית וחיצוניים, אודיטוריום, מזנון ושטחי חוץ נעימים לשימושים משותפים.
בעתיד הקרוב תיבנה גלריה מעל אולם הייצור שיעודה העיקרי עבור מפעלים בראשית דרכם ומפעלים עתירי ידע.
קבלנו בהערכה ותודה את הסכמת משפחת פרס ומרכז פרס להקים את "מצפור פרס לתעשייה" כהוקרה שלנו למר שמעון פרס ז"ל, שבתפקידו כשר לפיתוח הנגב והגליל התחבר בהתלהבות לחזון וסייע בסכום ראשוני לתכנון הפארק. אנו רגע לפני התכנון והביצוע.
כבר היום נכנסים קווי אוטובוס משתי חברות תח"צ לפארק התעסוקה ומנגישים את החיבור למרכזים העירוניים לכלל ציבור העובדים והמבקרים. בעתיד הנראה לעין נחבר את הפארק בחיבור ישיר לתחנת הרכבת (להבים-רהט) ומשם נשלב מערכת היסעים אל המפעלים.
גם החיבור לכביש שש מתקדם וצפוי להסתיים עם גמר העבודות בצומת עידן הנגב (להבים-רהט) והכניסה הנוספת לעיר רהט (כניסת אזיאדנה).
נכשלנו כישלון מהדהד לשכנע את המדינה בצורך להקים מכללה אקדמית בשטח המוקצה לכך בתב"ע, אך לא אמרנו נואש והמאמצים ימשכו, כולל מחשבות על הקמת ואחזקת מכללה במימון פרטי.
נכשלנו, אנו והמדינה לממש את ההחלטה המקצועית והתכנונית של מחלקת הבינוי והנכסים של משרד הבריאות, להקמת בית חולים שני בנגב בפארק ועלינו, יחד עם רמ"י, להחליט על שינוי יעוד השטח מהשטח שהתפנה.
בית החולים השני בנגב יוקם בבאר שבע.
כבר היום קיימים שיתופי פעולה בין מפעלים באזה"ת אך רבה עוד הדרך להדדיות ולהעמקת הקשרים והקיימות המתבקשת.
רבים וטובים תרמו תרומה משמעותית להצלחת אזה"ת ואני, בשלהי תפקידי מודה להם:
מדינת ישראל באמצעות משרד הכלכלה ומנהל אזורי תעשייה, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת, הרשויות השותפות ובעיקר שלושת ראשיהם והמכהנים בתפקידים שונים ברשויות.
תודה לדירקטוריון והנהלת החברה שנותנים רוח גבית לדחיפת אזה"ת ליעדיו, להנהלות המפעלים שבחרו להקים את חזונם/חלומם אצלנו.
לבסוף, תודה מיוחדת לצוות חברת עידן הנגב, המוביל את האזור ומטפח את החזון תחת אילוצי היומיום.
אני מסיים בסיפוק רב את התקופה, מודה לאלו שתמכו ונתנו בי ובנו אמון ומאחל למחליפי הצלחה והמשך שגשוג.
על פי פניית ראשי הרשויות והסכמתי, אמשיך ללוות את אזה"ת עד לכניסתו המלאה של מחליפי לתפקיד.
בברכה, תודה וסיפוק
משה פאול
מנכ"ל עידן הנגב היוצא.
